המאבק בטרור – צביעות עולמית

המאבק בטרור - צביעות עולמית

לקהילת העולם יש אויב מושבע חדש. הוא חזק ומסוכן, אכזרי וחתרן. שמו – טרור בינלאומי. אף אדם בשום מקום לא יכול להרגיש בטוח עד שאויב זה יובס. כבר עכשיו, טרור יכול להיקרא "מכת המאה ה-21", הוא הרסני לא פחות ממגפה. לפי הסטטיסטיקה, פיגועים בהם אנשים חפים מפשע נהרגים, מתרחשים כל יומיים. מספר הפיגועים גדל משמעותית מדי שנה. האכזריות מתגברת. מספר הקורבנות הולך וגדל.

כדי להבין איך להתמודד עם זה קודם עלינו להבין את משמעות המילה "טרור". וכמו כן, לברר אם  קיים בכלל רצון להתמודדות. לדעתי, אנחנו מוקפים בצביעות. אם תשימו לב, כולם בכל מקום, אפילו מנהיגים מוסלמים טוענים כי "יש צורך להילחם בטרור", כאשר הם עצמם אדמה פורה עבורו. אחרי הכול, אין זה סוד כי סטטיסטית 99% מהמחבלים – מוסלמים. ובכן, נתקדם הלאה.

 

מהו טרור

למרות העובדה כי המאבק בטרור נמשך כבר 30 שנה, טרם נבחרה הגדרה אחת למושג. עכשיו בעולם יש יותר מ -200 הגדרות מוכרות רשמית למושג הטרור.

הפירוש המודרני של המושג "טרור" הופיע במהלך המהפכה הצרפתית ומשמעותו- מדיניות שנועדה להפחיד, המופעלת על ידי הכוח המהפכני נגד אויביו.

  • טרור – הוא אלימות פוליטית החותרת להשגת מטרות פוליטיות.
  • טרור – רצח מכוון ושיטתי של אנשים חפים מפשע, שמתבצע כדי להשיג מטרות פוליטיות מסוימות.
  • טרור הוא האנטיתזה של האנושות, הוא מתאפיין באכזריות, ולעתים קרובות מתחבא מאחורי סיסמאות שווא על צדק.
  • טרור – אמצעי אלים עבור ארגונים קטנים, או קבוצות סודיות, מיושם באמצעות פעולות שמסמנות את האובייקטים הפגיעים או המשמעותיים ביותר במטרה לגרום לשינוי פוליטי.
  • טרור – פעילות תכליתית של קבוצות טרור מאורגנות מכוון נגד השינוי במבנה החברתי-כלכלי. הרס אידיאולוגיה מדינית, שינוי של צורת ממשל ושל המשטר ציבורי-פוליטי, הרס טריטוריאלי, הפרה של תפקוד המדינה.

מתוך הגדרות אלה, ברור שהמטרה העיקרית של המחבלים היא לעורר שינויים פוליטיים.

 

שיטות להתמודדות עם טרור

כל האמצעים שמטרתם מאבק בטרור, מתחלקים לכוח משטרתי ומשפטי, פנימי וחיצוני. הרוב המכריע של המדינות מעדיף להתמודד עם טרור בעיקר בעזרת הכוח המשטרתי. אם ניקח בחשבון כי המאבק בטרור נמשך 30 שנים, ניתן להסיק על היעילות הנמוכה בשיטה זו. שיטות כוח אינן נלחמות בטרור אלא בגילויים של טרור. עלינו לזכור שהטרור – זו תגובת החברה לאירועים מסוימים. לא די גם בשיטות משפטיות כדי לפתור את הבעיה הזו בעתיד הנראה לעין.

את הגורמים העיקריים לקיומו של טרור ניתן לחלק לפוליטיים, כלכליים-חברתיים, דתיים ורוחניים.

בין הגורמים הפוליטיים של הטרור- אי יציבות פוליטית גדולה. על פי הסטטיסטיקה, הימצאות בתקופה של חוסר יציבות פוליטית מגדילה משמעותית את מספר הפיגועים.

כלכליים. טרור כיום – הוא עסק שיכול להביא הכנסות ניכרות למארגניו. סחר בנשק, בסמים, בבני ערובה, מאפשרים להשיג רווחים עצומים.

דתיים. נכון לעכשיו, יש תנועות דתיות המקדמות אלימות. הסוג הנפוץ ביותר של אלה הוא הווהאביזם – תנועה קיצונית של האסלאם. מקורה במאה ה-18 בערב הסעודית. מייסדה הוא אבן עבד אל-והאב. הוא היה זה שקבע את האויבים העיקריים של המוסלמים הללו – יהודים ונוצרים. איתם חייבים לנהל מלחמה – ג'יהאד. כל מי שלא פועל לפי קביעה זו, מגיע לו למות.

 

דיוקן פסיכולוגי של טרוריסט

לאחרונה, מדענים הוכיחו כי נקודת המבט על חוסר השפיות הפסיכולוגית של המחבלים היא שגויה. אילו תכונות צריכות להיות בבעלותו של טרוריסט פוטנציאלי? מי הוא: אדם עיוור קנאי לאמונתו וקיצוני או אדם משכיל בעל חשיבה מדויקת, המסוגל להציב לעצמו אתגרים ולפתור אותם? מה הן התכונות המוסריות של "טרוריסט ממוצע"? מובן לנו כי דיוקן פסיכולוגי של כל אדם הוא מאוד אינדיבידואלי. כאן ניתן למצוא אוסף של אותן תכונות שבלעדיהן לאדם  "לא יהיה מספיק אומץ" לבצע פיגוע.

  • אכזריות (טרוריסט מבין היטב כי מעשיו יגרמו למותם של הרבה אנשים)
  • תסכול מהחיים (הוא חייב להבין שהוא כנראה הולך למות או ישוחרר ממעצר רק בעוד כמה עשרות שנים אם הוא נתפס).
  • כעס (על עצמם ועל החברה ועל אנשים מסוימים)
  • פנאטיות (מאפיין של מחבלים מן המזרח)
  • חופש מתחושת בעלות (לאדם עני קל יותר לבצע פיגוע, מאשר לאדם בעל רכוש)
  • נטייה להתאבדות (מחבלים מתאבדים – שהידים)
  • אי יציבות פסיכולוגית, מחלות נפש.
  • ביטחון בנכונות הבלעדית של מעשיהם.
  • האמונה כי מעשהו ישנה את החיים לטובה (או להיפך- ייאוש, חוסר תקווה, אופי חלש)
  • משבר רוחני.
  • אמונה כי הם יהיו פטורים מעונש על מעשיהם.

 

ממצאים

כל ארגוני הטרור, ללא קשר לאידיאולוגיה וליכולות שלהם, הם בעלי מקומות פגיעים משותפים וניתן להראות דוגמאות רבות לכך. אבל ברצוני להדגיש את אחד הגורמים החשובים ביותר, אשר אם ינוטרל ויסולק, תהיה לכך השפעה על התוצאה הכללית. זהו מאבק עם מנהיגי מדינות מסוימות שאינם מכירים בטעויותיהם ולא רוצים להילחם בטרור. מנהיגים שקרנים וצבועים, שרואים את עצמם כלוחמים למען הצדק, למרות שהם לא. הדוגמאות הן רבות …צריך רק להפנות מבט לכיוונם של כמה ארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה, האם כל מדינות העולם הכירו בהם כארגוני טרור או לא?

העולם חייב לעצור את הצביעות ולפעול בתקיפות ובנחישות במאבק נגד הטרור בהתבסס על החוק הבינלאומי והלאומי. ואם לא, אז לפחות לא להפריע למאבק.