פוסטים

חוקה מה זה

החוקה היא בד"כ מסמך כתוב בעל תוקף משפטי המגדיר את העקרונות הבסיסיים של המשטר במדינה. החוקה מבטאת את הערכים ואת עקרונות היסוד של המדינה. זהו מסמך המגדיר את הישות עצמה מבחינה רעיונית. מעצם ההגדרה של החוקה ניתן לצפות כי היא כוללות את הוראות הייסוד של מבנה המשטר, צורת הבחירה והסמכויות השלטוניות השונות.

כל מדינה מבטאת את החוקה בהתאם לאופייה אך ברמת העיקרון לחוקה יש מעמד שהוא מעל לחוק בכל המדינות בהם יש חוקה. כלומר, אם חוק אינו עומד במבחן החוקתי אין לו תוקף. לא בכל מדינה קיימת חוקה אך במדינות בהן היא קיימת בדרך כלל דרוש רוב מיוחד על מנת להכניס שינויים בחוקה.

מבין החוקות המפורסמות ניתן להזכיר את חוקת ארה"ב מ 1789 אשר מהווה מודל והשראה לחוקות במדינות אחרות. למרות שהחוקה עברה 27 תיקונים, עקרונותיה הבסיסיים עדיין בתוקף. באותה הנשימה ניתן גם להזכיר עוד שתי חוקות ותיקות, הפולנית (1971) והצרפתית (1792).

במקרה של ישראל, האבות המייסדים של המדינה שאפו לכונן חוקה ואף הכריזו על כך במסגרת הכרזת העצמאות. אך ההבטחה לחוקה מעולם לא התממשה. המחוקקים בכנסת ישראל מעולם לא הצליחו להגיע להסכמה לגבי החוקה וכך נולד הרעיון של חוקי הייסוד. היה זה בעצם פתרון פשרה שעליו הוחלט ב 1950. חוקי הייסוד נועדו להיות הבסיס לחוקה העתידית.

פרופ' רות גביזון, לשעבר נשיאת האגודה לזכויות האזרח, מסברה את שלושת המחלוקות העיקריות אשר עמדו כמכשול בפני הניסיון לכונן חוקה בישראל:

  1. מחלוקת חילונית-דתית על הגדרת האופי היהודי של המדינה. נבחרי הציבור, נציגם של הציבור הדתי והחרדי דח
  2. ו את רעיון החוקה מכיוון שמבחינתם ל "חוקת התורה" יש ערך עליון והם חששו שהחוקה המוצעת תחזר את מעמד הלאומיות החילונית של ישראל.
  3. מחלוקת על תפיסת עולם חברתית כלכלית. השאלה שנשאלה כאן היא האם המדינה מחויבת רק להבטיח את חירות האזרח או גם עקרונות של צדק חברתי.
  4. התנגדות של דוד בן גוריון לקיבוע של שיטת הבחירות היחסית שמבחינתו אינה מאפשרת משילות טובה. בין גוריון שאף לשיטה אזורית-רובית בהשראת האנגלים.