שלום חברים יקרים!

ראשית כל אני רוצה להציג את עצמי בקצרה. כל אלו שעדיין לא מכירים אותי, שמי ברוך ליוייב יליד 1979, מתגורר בבית שמש, נשוי ואב לשני ילדים.

p1020155

אני נולדתי ברוסיה – חבל ארץ קווקז, כאשר רוב האוכלוסייה הם המוסלמים מעדות שונות. כמו כל הילדים אני למדתי בבית ספר והיו לי חברים, אך תמיד הרגשתי שאני קצת שונה ולא שייך לאותם אנשים שאיתם גדלתי. אני אגלה לכם שעד גיל 10 לערך, אני לא ידעתי או יותר נכון להגיד לא הפנמתי את המשמעות המילה יהודי, מה זה להיות יהודי ובכלל מה זה. זכור לי שבבית כאשר הדלת הייתה נעולה, בחגים אבא בקצרה היה מספר לנו על היסטוריה, כשאני הייתי מפרש אותה, כי עוד סיפור נחמד מהספרים לילדים. מה שהשפיע עלי ועל משפחתי בהתנהגות וזווית הראייה כלפי המציאות הקיימת, אז באותה תקופה, זה המדיניות של השלטון  הקומוניסטי ויחס למעמדם הפוליטי והמשפטי של היהודים בברית המועצות.

קצת היסטוריה

לנין וסטלין עיצבו את  מעמדם הפוליטי והמשפטי של היהודים ברוסיה,  ( ומאז 1924, בברית המועצות). הם  הכירו בזכותם של היהודים לשוויון  זכויות מלא, לאמנסיפציה, אך לא היו מוכנים להכיר בזכותם של היהודים להגדרה עצמית, או לאוטונומיה תרבותית, או להתאגדות פוליטית. סטלין טען, שאין לראות ביהודים אומה, היות ואין להם טריטוריה משותפת, לשון אחידה, או רובד חברתי יציב, ורק מיעוט מקרבם  מתפרנס מעבודה חקלאית. לדעתו, הבעיה של הלאום היהודי, בדומה לשאר הבעיות הלאומיות ברוסיה,  תימצא את פתרונה, כאשר ייבנה  ברוסיה משטר חברתי קומוניסטי, שיביא להתבוללותם של היהודים, ולהקמתה של אומת פועלים חדשה, שבה לא תהיה יותר חשיבות לזהות הלאומית הקודמת.

באופן זה, לנין וסטלין העניקו ליהודים שוויון זכויות מלא, אמנסיפציה, אך במקביל,  הם לא הכירו בזכותם של היהודים לחיות כאומה, ועל כן, הם כפו על היהודים התבוללות תרבותית (אסימילציה),   במשטר הקומוניסטי שהם בנו  בברית המועצות.

בחודש יולי 1918 נציגי המפלגות הלא קומוניסטיות גורשו מן הקומיסאריאט, ובמקביל, הוקמו סקציות  (מחלקות) יהודיות בתוך המפלגה הקומוניסטית, שנודעו בשם "יבסקציה", ומאז, אלה הפכו למוסד החשוב ביותר שטיפל ביהודים עד לחיסולו הסופי ב-1930. ראשיה מונו על ידי מוסדות המפלגה הקומוניסטית, ולצבור היהודי לא הייתה השפעה על דרך מינויים. מטרתם הייתה, להפיץ את התורה הקומוניסטית בקרב הצבור היהודי, על יד בניית תרבות יהודית חילונית המבוססת על לשון האידיש.

להלן פעולותיה של היבסקציה

  • היא הביאה לחיסול הפעילות המפלגתית היהודית.
  • היבסקציה נתנה יד לחיסול המפלגות הציוניות
  • היבסקציה נתנה יד לחיסול מוסדות הקהילה היהודית.
  • היבסקציה הטילה איסור על הפצתם של ספרי קודש, סידורי תפילה וספרים בעברית
  • היבסקציה הפיצה תעמולה נגד הדת היהודית, היא נתנה יד לסגירת בתי כנסת ומוסדות לימוד תורניים,
  • לעומת זאת, היבסקציה התמקדה בטיפוח תרבות יהודית חילונית בעזרת לשון האידיש, היא הקימה רשת של מוסדות חינוך

עכשיו בתך אתם מבינים, שבתור ילד להורים שהיו חיים תחת חששות רבים, לא רצו להעמיס את מוחי בדברים מסובכים והעדיפו לגלות לי את "היהודי" שלי, כאשר נפשית ומנטאלית הייתי בשל.

אז בתקופת הקומוניזם הכול היה  ניראה אחרת ולא קל היה להיות זר ושונה(יהודי). אך להגיד זה היה נכון, לא נכון או לבוא ולשפוט או להאשים מישהו, איני מסוגל  כי רבים ניסו ועדיין מנסים לפרש ולהסביר מה ההבדל בין שלטונות רבים בעולם ואת הצדדים החיוביים ושליליים ועדיין לא מצליחים להגיע לאיזושהי מסכנה חד משמעית כי כנראה היא גם לא קיימת. יש כאלו שאפילו אומרים, שליהודים היה יותר טוב עם הגויים, בקיצור פילוסופיה עמוקה,עזבו… בוא נעבור הלאה.

כאשר התחלתי לגדול ועברתי את עשור הראשון בחיי, כמובן התחלתי להבין יותר. והפרדה מנטאלית ביני לבין השאר התחילה להיראות יותר בולטת ולפעמים כואבת. לא פעם ולא פעמיים הזכירו לי מי אני, מה אני ומה מקומי בחברה. רק כדי להמחיש לכם, תדמיינו שכל יום, לפני שאתם יוצאים החוצה, אתם מתארגנים היטב מבחינה נפשית ופיזית כי אף אחד לא יכול להבטיח לך שתגיע ליעד שלך בביטחה. כמעט כל יום הייתי יוצא לבית הספר כמו לשדה קרב. קטטות וסכינים ברחוב זה הייתה נורמה. הייתי צריך לדעת איך לשמור על זהותי, כבודי וחיי. כאשר הקומוניזם התרסק לגמרי, נכנסו אינטרסים אחרים ושחקנים חדשים בחברה שאיתם גדלתי. האסלאם התחיל לקבל יותר כוח ומשמעות בחברה ובמיוחד בקרב בני הנוער ששכחו לגמרי את כל הערכים  ולאט לאט מצאו את עצמם קרובים מאוד לאידיאולוגיה של אסלאם/אסלאם קיצוני.

אני רוצה לציין שבשנות ה-90 כמעת אף אחד ממקורבי, לא ידעו בכלל על מלחמות וסכסוכים בין ישראל לארצות ערב. מדיה חברתית אז לא הייתה קיימת ומחשב בכלל היה רק חלום. למרות כל זה המוסלמים מקומיים במילים עדינות לא כול כך אהבו את היהודים. ואני עוד אדבר על זה.

למרות האנטישמיות ועוד דברים שליליים רבים, לא הכול היה גרוע,  אפילו במקרים מסוימים היה לי ולמשפחתי יותר טוב מאשר כאן בארץ. אבל כמו שכולם מבינים, אדם תמיד קל לו לזכור את הרע מאשר את הטוב. הרע הוא תמיד נחרט במוח ומזכיר על עצמו מדי פעם. עובדה שעברו הרבה שנים ולמרות היותי אז נער צעיר, אני זוכר את הרוב.

ב-1994 החלטנו לעלות לארץ מי סיבת האנטישמיות שגברה מיום ליום ומי סיבת הפשע שבשנים הנ"ל הגיע לשיאו. אני לא אשכח את היום כשה חברי לכיתה(יהודי) נחטף על ידי עבריינים ולא הוחזר למשפחתו למרות שאביו של הילד שילם סכום כסף מכובד. זה קרה קצת לפני עלייתי לארץ וכנראה זה מה שהניע אותנו בסופו של דבר לעזוב את הכול ולהגיע לארץ ישראל.

החיים זה הישרדות ולמה אני אומר את זה?

כאשר עלינו לארץ זה היה מהפך בחיינו. תנסו לחשוב לרגע… בשנות ה-90 רוסייה הייתה מדינה מאוד מפגרת בכלכלה, וקווקז?- "השם ישמור". היה מחסור רב במצרכים בסיסיים, הפשע חגג ברחובות, מי שהיה חזק אז הוא היה הצודק, הייתה היררכיה וחוקים עבריינים בין אנשים רגילים- כזאת שדומה להיררכיה בבתי סוהר,  וכו'… בנוסף לכול זה, לא ידענו ולא היינו מוכנים נפשית לחיות במדינה עם מנטאליות שונה, כלכלה, תרבות, שפה… נאלצנו להתרגל לחיים החדשים בארץ ישראל מהר מאוד וכמובן היו הרבה תקלות בדרך.

אני בתור נער בן 15 חשבתי שזהו… הגעתי לארץ חלב ודבש, חלום שלי התגשם. ממש לא, הייתי נאיבי. כאן נאלצתי להתמודד עם בעיות מסוג שונה. קראו לי "רוסי מסריח" וזה היה מעליב, אך יותר מעליב היה כאשר היו מזהים שאני קווקזי כי אף אחד לא אמר כלום אלא רק ליווה אותי עם מבט חשדני כאילו אני עבריין. היו כאלו שפחדו ליצור איתי קשר או אם כבר הקשר היה קיים אז החששות שאולי יבוא יום ואני "אהרוג מישהו" תמיד מצאו את מקומן בראש של הסובבים שלי. אולי אני מגזים אולי לא, אבל זאת הייתה התחושה שלי אז – נער בן 15. ואני עוד הפעם לא בא להאשים אף אחד ספציפי ולהתלונן על קיפוח או גזענות.

קורות חיים מרגע עלייתי לארץ בקצרה

1995- בגיל 16 גרנו בירושלים ולמדתי בתיכון דתי. כעבור שנה וחצי לערך, מאז עלייתי לארץ, יחד עם משפחה עברנו לגור בבית שמש ועד עכשיו אנחנו כאן. 1999- אני התגייסתי למשמר הגבול, הייתי לוחם מצטיין בתקופה לא קלה של "אינטיפדת אל אקצה"  והספקתי לעבור קורס מסתערבים. ניסיתי להמשיך לשרת בקבע אך ברגע אחרון לפני שחתמתי, שיניתי את דעתי ופשוט השתחררתי משירות הסדיר.

ברוך ליוייב צבא

מי-2002 עד 2003 עבדתי בכל מני עבודות מזדמנות, 2003-2009 הספקתי לעבוד במספר מקומות בתור קב"ט, סגן ומנהל. כמו כן, מאז 2002 היו לי אין ספור ניסיונות בעסקים שונים. רובן הצליחו וחלקם כשלו. כסף לא היה חסר לי, בו נגיד כך… אני אף פעם לא התייאשתי כי בסופו של דבר רק למדתי ונהניתי. 2009 הייתה לי נפילה קטנה בתחום העסקי, נפלתי קורבן לעוקץ/נוחל. זה לא היה נעים לשנות את אורך החיים שאליו הייתי רגיל. כאשר אתה מגלה פתאום, שהכיס שלך ריק ואתה כבר נשוי עם אישה בהריון, אתה מחפש מהר מאוד לקום על הרגליים שוב ולהחזיר את מה שהיה. ברגעים האלו אתה שומע כול מני עצות מחברים, כאשר אף אחד מהן לא מצליחה להוציא אותך ממבוי סתום שהכנסתה את עצמך. אחד מחברי המליץ לי, שאולי כדאי להתגייס למשטרה – גוף מסודר עם משכורת בטוחה, לעשות חושבים, להתארגן ולהמשיך בקריירה עסקית. לא יודעה אם ההחלטה הייתה נכונה או לא אבל מה שקרה כבר אי אפשר להחזיר אחורה וכמו שאמר לי אחד מהרבנים שאני מכבד: "הכול לטובה". אני אימצתי את המשפט הזה וברוב המקרים הוא מלווה אותי עד היום. תוך שנתיים הצלחתי להתאזן מבחינה כלכלית ואפילו, בהיותי שוטר לפתוח עסק על שם אשתי. משטרה לימדה אותי הרבה דברים, כי במהלך שירות הלא קל, אתה נפגש עם המון אנשים מסוגים שונים: אזרחים טובים ועבריינים, שוטרים ערכיים וקצינים נוכלים, ועוד הרבה. עם כול אלו אתה לומד איך לחיות ומפיק מסקנות לעתיד.

היום אני שוב חזרתי לענף העסקי בתחום היהלומנות. מקצוע לא קל, דורש הרבה סבלנות ויכולת לנהל משאים ומתנים עם לקוחות רבים, שונים ומשונים מכל העולם.

ברוך ליוייב יהלומים

פעילות ציבורית – סיפוק עצמי

אני מניח שהרוב יסכימו איתי… האם יש משהו יותר טוב מזה שאתה מצליח לשנות דברים, להשפיע על החברה לטובה, לעזור ולתרום כפי יכולתך? אין לי מילים לתאר עד כמה הרגשתי מאושר כשעזרתי והשפעתי. אתם תוכלו לעקוב אחרי הפעילות שלי בקטגוריה "פעילות ציבורית". אני מאוד ישמח אם תשתפו איתי פעולה או/ו תתנו לי ראיונות נוספים על מנת ליעל את הפעילות.

מדוע החלטתי לרוץ לכנסת

לפני הכל, אני רוצה שתבינו מה המשמעות של פוליטיקה ולהיות פוליטיקאי בעיני.

פוליטיקה עבורי הינה – אומנות להשפיע על המציאות החברתית הסובבת אותנו בדרכי שלום וחוק. פוליטיקה זה מה שכולל בתוכו עשייה של גופי שלטון ומינהל ציבורי.  חבר כנסת הינו משרת העם, אדם שצריך לחשוב כיצד להגדיל את יעילות הממשלה, תוך שימוש בשיטות שלטון החוק והכלכלה. רבים יגידו שפוליטיקה היא עסק מלוכלך ולא הגון, אך מישהו חייב לעשות את זה, הלא כן? ואני טוען ברצינות יתרה,  מי שצריך לעשות את זה הינו אדם אשר טמון בו ייעוד מולד, והוא מבין כיצד בנוי עולמנו האכזר והלא הוגן לעיתים.

כשהחליט להיות חבר כנסת, האדם צריך להבין בבהירות מה הוא מתכנן לעשות בהמשך, לאחר קבלת המנדט. לכן, אנוכי בעל מטרות מסוימות, תכניות, רעיונות ואני מתכנן להוציא אותן לפועל לטובת העם והמדינה שלי. למען האמת, אין ברצוני לפזר הבטחות. אני זוכר טוב מאוד איך זה נראה בעיניי כמתבונן מהצד ומה חשבתי על אלו שדיברו והבטיחו הרבה. חשתי גועל מלצפות בכל זה. מהצד שלי, אני יכול להבטיח רק דבר אחד וזה הכי חשוב! אשקוד ואעבוד, איני מתכנן לחמם כיסאות במשרדים, כיון שבטבעי אני אדם אקטיבי ואוהב לפעול.

ערכים

  • חבר כנסת חייב להיות ישר והגון.
  • חבר כנסת חייב לייצג את ענין העם.
  • חבר כנסת חייב בהכרח לדווח על פעילותו בפני הבוחרים.
  • חבר כנסת חייב לאהוב את העם והמדינה שלו, להיות פטריוט.
  • חבר כנסת חייב להיות בעל מיומנות להזדהות, להרגיש את העולם הסובב, להבין אותו, להיות פתוח אליו.
  • חבר כנסת חייב להרגיש אחראיות אישית.
  • חבר כנסת חייב להיות בעל כושר ארגון תהליך העבודה.
  • חבר כנסת חייב להיות מתון ומאופק, ובו בזמן החלטתי ובעל בטחון.

כיצד לזהות תכונות חיוביות ושליליות של האדם?

אנו חיים בעולם בו ההתנהגות שלנו מוכתבת על ידי נורמות וכללים חברתיים. אך כידוע, בכל כלל, יש את היוצא מן הכלל. אזרחים מסוימים הינם ישרים והגונים, בעת שאחרים לא סופרים את דעת הזולת וחורגים מן המוסר ואף מן החוק. העניין הוא שמלידה בכל אחד מאיתנו טמונות תכונות חיוביות ושליליות. הביטוי שלהן תלוי בחינוך ובכושר ההתמודדות עם מצבי לחץ מגוונים. כיצד לזהות את הצדדים האפלים או את החסרונות של האדם המעניין אותך, ובאילו רגעים יכולה לבוא לידי ביטוי מעלה טובה?

זוהי, ככל הנראה שאלה לפסיכולוגים, ובכן לאדם הפשוט קל יותר לחפש ולברר יותר מידע באינטרנט, לשאול חברים, מכרים וכו'.

"ליכוד"

מרגע הקמתה של מפלגת "ליכוד" היא הכריזה על העדיפות העיקרית שלה להיצמדות לערכי צדק חברתי, שוק חופשי ושמירה על המסורת והתרבות היהודית – עקרונות, מנוסחים בעיקרם בהתבסס על תורתו של זאב ז'בוטינסקי. ליכוד היינה תנועה לאומית-ליברלית. כמו כן, ליכוד תומכת בהשתרשות המסורת היהודית בחינוך ובחיי היום-יום. ליכוד תומכת בעליית יהודית למולדתם ההיסטורית ארץ ישראל, טיפוח הקשר של היהודים לארץ ישראל והכרה באחדות גורל של כל העם היהודי. מבחינה היסטורית כך יצא שמפלגת הליכוד היינה נציגה של הלאומיות החילונית. ליכוד מאמינה שירושלים היינה «הבירה המאוחדת הנצחית של מדינת ישראל».

עבורי, כל העקרונות המפורטים לעיל קרובים ותואמים. לכן אני נמצא במפלגה זו, ולא אחרת. בבחירות הקרובות, וכמובן בעזרתכם אנצח בפריימריז ואקח מקום ראוי ברשימה.

ברוך ליוייב פריימריז ליכוד